תוכן

ז) ותדע שזהו הסבה שכל פרצוף נבחן על ראש תוך סוף, כי הנך מוצא שאין שום פרצוף נגמר בזווג הא' על המסך אלא בזווג ב׳, אשר ע״כ בהכרח שיש ב' מיני כלים בכל פרצוף: א׳, כלים דג"ר מזווג ראשון שעל המלכות שאינם ניכרים רק לבחי' שרשים. ב׳, כלים דז״ת שנק׳ גוף היוצאים מזווג דהכאה הב' על מלכות דמלכות. וכבר נתבאר בענה״ק, אשר הגוף נבחן לב׳ חלקים: כי האו״ח העולה ממלכות דמלכות ולמעלה נק' חג״ת, ויש אמנם ג״כ הבחן התפשטות האו״ח מלמעלה למטה שנק׳ נה"י, וסיום גמור. כמ״ש בענף י״ג בפמ״ס ומשם תבין זה בהרחבה, כי ע״ס דנה״י הם התפשטות או"ח לבד בלי או״י, וע״כ אין במסך והמלכות דע״ס דנה״י שום זווג, דאין שם או״י שהוא בחי׳ אור הזכר הבא בזווג וע״כ נעשה סיום המדרגה. ובזה תבין מ״ש בע״ח שער כ״ה דרוש ז׳ וז״ל: בכ״מ שאו״י יורד מוכרח הוא שיהיה לו או״ח בכל המקומות והבן זה עכ״ל. והיינו כנ״ל בסוד הסת״א והסת״ב. אמנם יש או״ח בלי או״י והיינו בנה״י כאמור.
וטעם חיוב זה של ב' הזווגים הנזכרים הוא, כי ענין הכלים נמשכים ומתגלים מהעביות שבכלי מלכות דהיינו כח הדין שבה כמ״ש לעיל. וע״כ בזווג הא׳ כשמתפשטות ד' הבחי׳ דאו"י נמצאת בחי״ד באחרונה שהיא העשירית מעה״ס ההם. וע״כ אע״פ שנעשה בה זווג דהכאה ועולים ממנה ולמעלה ע״ס דאו״ח, מ״מ אין העביות שבכלי מלכות יכולה להגביה עצמה למעלה ממקומה, וע״כ נבחן שרק האו״ח לבדו עולה ומלביש את הט״ס דאו״י, אבל העביות נשארת במקומה מתחת הט״ס דראש. ולפיכך אותה המלכות של ראש צריכה להתפשט מינה ובה עוד באור א״ס ב״ה בד' בחי' דאור ישר, עד לבחי' עשירית דמלכות עצמה, ומתוך שמלכות הכללית היא נמצאת בחי' שורש וכתר לכל התפשטות השניה הזאת, על כן יש בה בזווג השני הזה לגמור הכלים, כי עתה גם העביות דמלכות תוכל לעלות עד המלכות של ראש, כמ״ש בדף קפ״ג בפמ״ס ד״ה וכבר עש״ה.
אשר ע״כ המסך שבכלי מלכות דראש מכונה אחד מעשרה, שהרי הוא בחי' עשירית דאו״י, והמסך שבכלי מלכות דגוף מכונה אחד ממאה, להיות המלכות דראש שהיא עצמה בחי' עשירית. ונתפרטה ג״כ לע״ס עד למלכות דמלכות, הרי שהמלכות דמלכות עצמה אחד ממאה. ולפיכך נק' המלכות בשם חשבון, כי רק בסגולתה הולכות ומתרבות הספירות לחשבונות רבות לאין קץ, והיינו כנ״ל, שבראש עושית עשרה ובגוף עושית מאה. ואח״כ בסוד הזדככות המסך שבה על ד' בחי' חו״ב תו״מ הולך ומתכפל בכל פעם על עשר כמ״ש בסמוך וע״כ נקראת חשבון וזסו״ה עיניך בריכות בחשבון, כי עיניך ה״ס הזווג דהסתכלות עינים במסך. בריכות ה״ס מ"ן ומ״ד שעולה מהזווג דהסתכלות עינים שבזה נעשית כמעין הנובע. בחשבון ה״ס החשבונות רבות המתפרטים בסבת הזדככות המסך שלה בד' קומות.